);

נחש ארסי- מבחן דרכים KTMRC390

נחש ארסי- מבחן דרכים KTMRC390

ק.ט.מ שולטת במוטו 3 ומתרגמת זאת ל-RC390, טיל ספורט מרגש לכביש הציבורי. עכשיו בישראל

ערך: גבב כתב: אדם בלנגה בחן: סטפן אבנדיצ'י

שורה תחתונה:
עם 44 כוח סוס על משקל של קטנוע 125 ועיצוב סופרבייק – יכול להיות רע?…

ו..
מזה כחמש שנים נהנים צעירי העולם מהיצע נרחב של אופנועי ספורט קטנים. הסיבות, משבר כלכלי במערב, חוסר רלוונטיות גדל והולך של אופנועי הספורט הגדולים, שיפור חברתי וכלכלי עצום במדינות אסיה ודרום אמריקה, נדידת היצרנים להקים מפעלים ולמכור באסיה ובעולם השלישי, יסוד קטגוריה חדשה לאופנועי 250 סמ"ק ארבע פעימות באליפות העולם – שורה תחתונה זרם של רפליקות סופרבייק זעירות עם מנועי צילינדר יחיד ושני צילינדרים הגיע מדי שנה לשוקי העולם וגם לארץ. ק.ט.מ כמי שמתמחה באופנועים קטנים אך נושכים היתה מובנה בתהליכים שפורטו לעיל, ב-2012 עם הקמת קטגוריית מוטו 3 הפכה לכוח המוביל עם המנועים והשלדות הטובות ביותר ובמקביל נכנסה לשווקי אסיה באמצעות שותפות עם יצרן הרכב ההודי הענק בז'אז'. התוצאה המזוקקת ביותר לתהליכים אלה היא משפחת RC שנולדה ב-2013, אופנועי כביש ספורטיביים קטני נפח מבוססי דיוק המיוצרים בהודו, החל ב-125 דרך 200 ועד RC390 הגדול, שלושת הדגמים נמכרים בישראל כשה-390 מגיע ממש בימים אלה.

ערס 390
לא קל לעשות גלים בשוק רוויי אופנועי ספורט קטנים, שלושה דגמי ספורט יפנים בנפחי 250-300 סמ"ק נמכרים בישראל, אבל הק.ט.מ RC390 עושה זאת ללא קושי. מאחורי תג מחיר משמעותי של 52,000 שקל יש טכנולוגיה וביצועים כמותם מוגבלי הרישיון לא יכולים לקבל משום אופנוע אחר בארץ. מנוע 375 סמ"ק, מקורר נוזל, גל זיזים כפול, 4 שסתומים, הזרקה ממוחשבת, מייצר 44 כוח סוס ב-9,500 סל"ד שזה כ-20% יותר מהמתחרה היפני 300 החזק ביותר, המומנט 3.5 קג"מ ב-7,250 סל"ד, רצועת כוח רחבה ושימושית בקנה המידה של הנפחים הקטנים והעיקר – הכוח צריך לדחוף משקל זעום של 147 קילו יבש בלבד, יש קטנועי 125 ששוקלים יותר מזה וגם ארוכים הרבה יותר שהרי ל-RC390 בסיס גלגלים קצרצר של 1,340 מילימטר, חלום רטוב של כול רוכב כביש ספורטיבי. שלדת צינורות הפלדה מבוססת על זו של הדיוק 390 אך עם שינויים כה רבים עד כי מדובר במשהו חדש – עובי הצינורות גדל כדי לעמוד בעומסים, הגיאומטריה הוקצנה משמעותית ובסיס הגלגלים התקצר, מהלך המתלים קצר יותר מאשר בדיוק וכיול המתלים נוקשה יותר, הבולמים, מזלג הפוך לא מתכוונן מלפנים ובולם אחורי עם עומס קפיץ מיוצרים על ידי ווייט פאוור – בהודו. הצמיגים כצפוי במידות ספורטיביות על חישוקי "17 המאפשרים מגוון אינסופי של צמיגים ספורטיביים, אך אינם רחבים מדי, האחורי ברוחב 150 מ"מ שלא פוגע בזריזות אך מספק יציבות טובה. על הבלימה קליפרים רדיאלים קרביים, דיסק קדמי יחיד עם מערכת ABS. והקצפת בעוגה, העיצוב, סופרבייק לוהט לכביש הציבורי, כלי שירטיט לך את הקטן בכול פעם שתוריד ממנו את הכיסוי, ממש לא צריך להוציא מאה אלף פלוס על ארבע צילינדרי כשהכלי הזה משדר קיצוניות פי כמה, היינו אומרים גלגול נשמות של אהובנו סוזוקי RGV250 הדו"פ טווין מלפני שני עשורים. עוד סופרלטיב? סוף סוף אופנוע קטן למוגבלי רישיון המצדיק לגמרי רכישת חליפת מירוצים מלאה (לא שני חלקים!) או אם תרצו סוף סוף אופנוע חדש ב-50,000 שקל שנותן ריגושי מסלול.

את התמונה היפה מקלקלות המראות המגושמות שאף מספקות תמונה של המרפקים רוב הזמן, אבל תראו לי אופנוע ספורט אחד שחי בשלום עם המראות. גם הנוחות והשימושיות באופן טבעי סובלות בעיצוב ספורטיבי קיצוני כזה, תנוחת הרכיבה אמנם לא צפופה במפתיע, יחסית לאופנוע קטן מרחב המחייה עליו טוב מאוד עם משולש כיסא-רגליות-כידון טוב מאוד, אך הרכיבה לכידון משמעותית, ק.ט.מ התקינו כאן קליפאונים היורדים לקו המשולש ולא כפי שהיפנים עשו כידון גבוה של קאסטום, המושב נוקשה ולא נוח לאורך זמן שלא לדבר על מושב הנוסע/ת מאחור שסמלי בלבד, שוב ממש כמו שקורה באופנועי סופרבייק גדולים.

ברכיבה מחוץ לעיר האופנוע מרגיש נוח יחסית לכלי כה ספורטיבי, הגנת הרוח סבירה והגוף לא מתעייף, אבל אל תחליפו אותו באדוונצ'ר 1290, זה לא אופנוע תיור. גם מיכל דלק של 10 ליטר כפי שיש כאן על מנוע צמא כשלוחצים אותו כמו שצריך, לא נולד לתיור ברחבי העולם.
כשנכנסים לכבישים הטכניים אליהם נולד האופנוע הזה נתקלים בתפקוד מתלה אחורי לא הכי, הבולם מרגיש ארוך מהלך ובעיקר קפיץ רך, התחושה היא של נדנוד מעלה מטה תחת עומס, יתכן שמשקלנו הגבוה יותר בהשוואה להודי הממוצע מציף את הבעיה, בכל מקרה סביר שבקטלוג ק.ט.מ יינתן פיתרון בדמות בולם חלופי המיועד לרכיבה ספורטיבית יותר ולרוכבים מערביים כבדים.

בתוך העיר ולמרות כושר ההשתחלות בזכות הממדים והמשקל לא היינו מגדירים את הארסי כיריב מבחינת שימושיות לקימקו מובי 125 או טוסטוס 50 סמ"ק, לא רק התנוחה או העלות היקרה במקרה של נפילה כפי שקורה באופנועי ספורט עטויי פלסטיק, חבל על המילים ונלך למסקנה: מי שמתכנן לרכב רוב הזמן בעיר לא צריך להוציא 50 אלף שקל על רפליקת מירוצים. וצריך לציין שוב את המראות כמכשול בהשתחלות בין מכוניות, לא נגיד לכם להביא מראות אפטר מרקט זעירות או להוריד מראות בכלל כי זה לא חוקי.

באשר למנוע, רק מחמאות, שיא המומנט ב-7,250 סל"ד אך הרבה קודם יש דחף משמעותי, זה מצוין ליציאה מהמקום ואף מאפשר פחות תפעול הילוכים בין סיבובים בכבישים מפותלים, במקביל כושר הנשימה מעולה ומרגישים טוב את בעיטת ההספק מעל 8,000 סל"ד, חבל איפה שמנתק ההצתה נכנס באלימות כשעוברים את ה-10,000 סל"ד ובמסגרת השיפורים הצפויים גם העלאת תקרת הסל"ד מתבקשת.

רגשות והתרגשות
זה לא אופנוע שהייתי רוצה לחיות איתו על בסיס יום יומי, אבל כן כול החיים… תכלס אני מחלק את האופנוע הזה ל"עם חליפת הרכיבה המלאה" ו"בלעדיה", "עם החליפה" האופנוע הרגיש נכון מאוד, אחריי שירדתי מהאופנוע והורדתי את ציוד הרכיבה פתאום הכלי נראה לי אחר, פחות הגיוני. אבל ממתי אופנועי ספורט הולכים עם היגיון? וכאן לראשונה מאז הדו-פעימתיים 250 של שנות התשעים יש באמת אופנוע ספורט בנפח קטן ובמחיר בר השגה שזורק לעזאזל את ההיגיון והאחריות ונותן מאה אחוז אדרנלין