מבחן בכורה בישראל: אם.וי אגוסטה ברוטאלה 800 2016 החדש

שימושי ונוח מבעבר אבל עדיין ברוטאלי למהדרין, תמורה ללא תחרות ביופי, טכנולוגיה וריגוש למחיר אטרקטיבי

מבחן בכורה בישראל: אם.וי אגוסטה ברוטאלה 800 2016 החדש

ערך: גב"ב בוחנים: נמרוד בוקר, אדם בלנגה וסטפן אבנדיצ'י
צילום: אדם בלנגה ואריק רוזנבלום

דור חדש לנייקד היפה והטכנולוגי בעולם נוחת בישראל, עם מנוע וארגונומיה שימושיים יותר ועדיין שפע ריגוש.

ברוטאלה של אם.וי אגוסטה. מיומו הראשון עוד בגרסת F4 750 סמ"ק בשנת 2000 הפיל הדגם הזה לסתות לרצפה, העיצוב של הגאון המנוח מאסימו טאמבוריני ז"ל חיבר בין האסתטיקה לבין צרכי הרוכב בעוד המורשת ההנדסית האדירה של אם.וי ספקה את הטכנולוגיה. משולש זה של אסתטיקה-רוכב-טכנולוגיה מאפיין מאז את שושלת ברוטאלה שבמהלך 17 שנים הציגה כמות מכובדת של למעלה מ-60 דגמים שונים…

הברוטאלה 800 החדש ל-2016 הנבחן כאן בדוגרי לראשונה בישראל, הוא החידוש המשמעותי ביותר במשפחת הברוטאלה 675/800 מאז הוצגה לפני ארבע שנים: אם עד עתה הלכו בכול הכוח על אמנות אופנועים ללא פשרות, אסתטיקה בוטה וטכנולוגיה עילית למען עוד ועוד ריגושים ויוקרה, הרי לפני שנתיים עם הכניסה לשותפות עם מרצדס (שכיום תקועה) חל שינוי, נולדו דגמים שימושיים יותר, סטראדלה ובמיוחד דגם התיור טוריזמו וולוצ'ה/לוזו עם מנוע הטריפל בגרסה שימושית לאין ערוך, ביטוי לכך שאם.וי מתחשבת הרבה יותר גם בנושאי שימושיות, נוחות, מחיר ופניה לקהל רחב יותר.

וכך מקבל הברוטאלה 800 לשנת הדגם 2016 מנוע חדש, אותו טריפל 798 סמ"ק אך שבו ירדו מהספק של 125 ואף 140 כוח סוס בגרסאות RR – למה שהחל עם סטראדלה כלומר ירידה ל-116 כוח סוס המתקבלים בסל"ד 11,500, נמוך משמעותית מגרסאות מלוא ההספק, תוך הרחבה של רצועת הכוח כך שתהיה שמושית יותר ותכפה פחות החלפות הילוכים. יחס הדחיסה ירד, נעשה שימוש בגלי זיזים, בוכנות, תאי שריפה המעוצבים לפעולה חלקה יותר להבדיל מכוח מתפרץ, כלומר השינוי בעיצוב המנוע לכיוון השימושי הוא עמוק ואכן מורגש בכול תחומי הסל"ד וההילוכים.

עדיין ולמרות הירידה בהספק מצויד הברוטאלה בחבילת האלקטרוניקה העשירה של אם.וי המורכבת ממצערת רכב-על-חוט, דרך שולט מומנט מנוע בהתאם לרצון הרוכב בארבע רמות שונות של מומנט והספק בסל"ד נמוך ובינוני ובהילוכים הנמוכים לסיוע בתחילת התנועה, ועד בקרת האחיזה בשמונה רמות התערבות (אך ללא חיישן זווית הטיה המופיע רק בדגמים בודדים ויקרים של אם.וי), המערכת עובדת ברצף מפקודת המצערת ועד לשליטה על הגלגל האחורי בשיתוף מלא באלפיות שניה – המחשב משקלל את נתוני החיישנים של המערכות השונות עם דרישות הרוכב ומייצר מיידית את התוצאה הטובה ביותר לדחף יעיל, טובה יותר ממה שכול רוכב אנושי יכול לייצר כפי שמוכח כיום במוטו GP וסופרבייק עולמי שם גם טובי הרוכבים בעולם לא יכולים לרכב ללא התערבות אלקטרונית. המערכת של הברוטאלה 800 החדש מציעה מספר רב של מצבי תכנות מראש וגם ניתנת לתכנות אישי על ידי הרוכב; תכנות מושכל של המערכות יאפשר הורדה מיטבית של הכוח במגוון מצבי אחיזה ויתרום משמעותית לבטיחות. מניסיון שנקנה בדם בדגמי אופנועים שונים למדנו כי המערכות האלה באמת עובדות, לכן מומלץ למי שהתרגל "עם" לא לנסות "בלי" בתנאים לא מבוקרים… כמו-כן מצויד הברוטאלה בקוויק שיפטר להעלאה והורדה של הילוכים עם מצערת פתוחה וללא מצמד וכמובן במערכת ABS.

במקביל גם משתנה שלדת הברוטאלה 800 החדש, רק פלטות האלומיניום משני הצדדים נותרו מהשילדה המקורית, מסבך צינורות הפלדה מעוצב מחדש כדי לשאת עומסים טוב יותר, בסיס הגלגלים ארך ב-20 מ"מ ועומד כעת על 1,400 מ"מ, עדיין קצר מספיק לריגושים אך יציב יותר מבעבר. למגע עם האספלט מצויד הברוטאלה 800 החדש בצמיגים חדשים אבל לגמרי, הפירלי רוסו III שיוצרו במיוחד לדגם זה.

פגישה מרגשת
כיאה ליבואן של מותג שמתגאה בשונות ובפריצת דרך, חורג היבואן מהמוסכמה המקובלת שעל מנת למכור אתה צריך להיות נגיש ורצוי בתל אביב, והתמקם במתחם גרנות, מול קיבוץ גן שמואל. את פני מקבל להפתעתי ליאור וגנר, מנהל המכירות במקום, איתו התחריתי בימי מסלול כוכב יאיר העליזים. עברנו להסבר מפורט על האופנוע. וההסבר איך לא, נסוב בעיקר על מערכות האלקטרוניקה של הברוטאלה 800 החדש ועל אפשרויות כיוונון שלהן. חייב לומר, כבחור אנלוגי בעולם דיגיטאלי, די מהר אבדתי בשלל אפשרויות הכיוון של המערכות והעדפתי לבלות את סופהשבוע המקוצר עם המערכות כפי שליאור כיוון אותן. (את ההסבר הטכני לאלקטרוניקה בפתיחה כתב עורך הכתבה שחלילה קוראי דוגרי לא יקבלו את המידע המלא)

עם כול הכבוד לטכנולוגיה, גולת הכותרת היא העיצוב של הברוטאלה שהוא לא פחות ממדהים. זוג בולמי מרזוקי בצבע שחור מלפנים ומעליהם פנס עגול לא קטן, המתגאה במנורות לד כחלק אינטגרלי ממערכת התאורה של הברוטאלה, על המזלג הקידמי נח לו כידון פלאט בר גבוה ורחב בהרבה מרוחב האופנוע. זוג מאותתים מינימליים למראה אך בוהקים בעוצמה לדית מלפנים ומאחור. מושב ג'ל יפה וכהשלמה של יחידת הכיסא מושב מורכבת צר גבשושי יפהפה, אם כי מאוד לא נוח כפי שמדווחת המורכת הקבועה שלנו. מערכת רגליות רוכב מורכב בצבע אלומיניום מט בוהק ומתחת למושב חלל אסתטי שלא ממש הבנתי את מטרתו, אבל ממש לא גרע מהעיצוב היפה של הברוטאלה. שילדת הצינורות כאמור, בצבע אדום משלימה את התמונה ומתחברת ללוחות חיזוק מאלומיניום מסיבי, הזרוע האחורית החד צידית מרשימה ביופיה. מערכת פליטה של שלושה מפלטים אחד לשלוש. סה"כ בתחום העיצוב, לא פחות מוואו.

מתיישב על האופנוע והמושב בהחלט לא נמוך. גובה המושב עומד על רום של 830 מ"מ (לעומת 820 מ"מ בפיירבלייד של הונדה למשל) עיצוב מהמם של מיכל הדלק (16.5 ליטר קיבולת) עם שני כנפונים משולשים בחלק העליון של המיכל, ונקודת השקה צרה יותר במפגש עם השילדה, מעניקים תנוחת ישיבה גבוהה יחסית, עם אפשרות גם למאותגרי גובה להגיע עם שתי הרגליים לריצפה. גובה המושב מאפשר להציב את רגליות הרוכב במיקום נמוך ונוח, ועדיין לתת לרוכב מרווח הטייה נדיב. מצד שני, לרוכב מתחיל או בינוני שינסה ללחך את הסליידר בפנייה, צפויה עבודה לא פשוטה ולרוכב נמוך אף מסוכנת.

כידון הפלאט באר די רחב, יותר מרוחבו הכולל של הברוטלה. זוג מראות מעויינות, קטנות אך יעילות ממוקמות משני צידי הכידון, ומעניקות לך מראה לאחור די ממוקד ללא מרחב גדול מדי. כפתור בצד ימין, בנוסף על הסוויץ' אחראי על שינוי מפות ההצתה, הניתנות לשינוי תוך כדי רכיבה. מצד שמאל ממוקם בנוסף לכפתור האיתות והצפצפה המסורתי, גם כפתור ברירת מצבים וכיול המערכות האלקטרוניות. בהמשך אני למד שכדי לשנות את כיול המערכות האלקטרוניות צריך לשבת עם ספר האופנוע וממש ללמוד את הנושא. וויתרתי. אבל לו הייתי קונה אופנוע כזה – הלוואי – הייתי ועוד איך יושב ולומד אותן, האלקטרוניקה כיום היא חלק מהותי מהרכיבה.

רכינה מתונה אל ידיות הרוכב ואתה מרגיש שאתה ממש יושב על המזלג הקידמי. אין שום חופה מלפנים ותצורת הפנס ולוח השעונים, מבהירה לך שמיגון רוח לא יהיה פה, תשכח מפאסים של 200 קמ"ש וצפונה, אם הצוואר שלך והכתפיים נחוצים לך לשבוע הבא. הרגליות ממוקמות נמוך יחסית ונראה שהפעם הכאבים יהיו ממוקדים בחלק העליון של הגוף ודי נוח ברגליים.

לוח השעונים קטן ואינפורמטיבי. קשת סל"ד אופקית, מצב הילוך משמאל, מימין חיווי מצב ה- ABS ובקרת האחיזה מ-1 עד 8. גם מצב מפת ההצתה, כמו גם חום המנוע, מוצג בפניך בבהירות ולוח השעונים נראה היטב גם תחת שמש ישירה. מה שחיפשתי ולא מצאתי, היה איזשהו חיווי על מצב הדלק במיכל. כל שמצאתי היתה נורית כתומה קטנה ובלתי מורגשת, שמזהירה אותך שכילית כבר כעשרה ליטר של דלק ונשארו לך שישה. מכיוון שהמנורה כל כך קטנה ולא ממש מורגשת, תה לא ממש יודע מתי נדלקה וכמה דלק באמת יש לך, מה שדי מעלה את מפלס הלחץ הרכיבה בכבישים מרוחקים מעיר ופלך.

סופסוף התנעה ותחילת תנועה
ואיזה סאונד משובב נפש בוקע משלישיית המפלטים. השילוב של שלושת המפלטים נובחים מתחתי ושני לועות בליעת האוויר השואפים מלפני, יצר ערבוב של סאונד שבאופן לא מודע גורם לך לסובב יותר ויותר את המצערת, רק כדי להתעלף מהסאונד שמלווה אותך. אני לא רוצה לחשוב מה קורה למי שמוותר על חארטת היורו 4 ומתקין מערכת פליטה חלופית. (אם מישהו יעשה את זה בהמשך, אנא צור קשר עם המערכת, אני חייב לשמוע.).

יציאה מהמתחם ושמאלה לכיוון מחלף קיסריה. לי זו הפעם הראשונה שאני רוכב על אופנוע עם מנוע טריפל, ואופי חלוקת הכוח בהחלט שונה ממה שהכרתי עד היום. מצד אחד, אין לאופנוע את האסתמה החלקית עד לסביבות ה- 7,000 סל"ד ואח"כ פאנץ' שמאיים לתלוש לך את הידיים מהכתפיים כמו באופנועים מרובעי צילינדר; ומצד שני, למטה, זה לא בדיוק משיכה ברוטאלית מ- 2,000 סל"ד, המוכר ממנועי הטווין האיטלקיים או אף של ההונדה. אלא משהו באמצע. האופנוע ליניארי ומושך היטב מסל"ד נמוך עד לסביבות ה- 5,500 סל"ד. משם ובצורה מורגשת היטב מ- 7,000 סל"ד מתקבלת חגיגת כוח נהדרת, עד למנתק ההצתה בסביבות ה- 12,000 סל"ד, שאגב, לא ממש מנתק את ההצתה, בטח לא בצורה האלימה המוכרת לנו באופנועי הליטר מאמצע עד סוף שנות האלפיים, אלא יותר השטחה של עקומת הכוח ללא ניתוק ההצתה. מאוד שימושי ונוסך ביטחון בפיתולי הירידות מנס הרים לסטף. המנוע מופעל באמצעות מצערת על-חוטית והתגובה לפקודות היד מהירה מאוד. בד"כ נהדר.

המנוע עם 116 כוחות סוס אבל בפועל מרגיש יותר. אולי בגלל התנוחה הלא ממש נוחה למהירויות אולטרה גבוהות, כל מהירות מתחת ל- 180 קמ"ש זמינה למנוע בכל הילוך. למנוע מומנט נפלא שמאפשר לך לרכב בסביבה עירונית בהילוך גבוה בלי לדפדף הילוכים. מצד שני, הברוטאלה מצוייד בקוויק שיפט שמאפשר לך להוריד הילוכים ומייצר בעצמו את בליפ הגז ביניים הנדרש לשילוב הילוך נמוך, ללא שימוש במצמד, כך שמלאכת החלפת ההילוכים לא תובענית ואתה לא ממש נדרש לרכב בהילוך גבוה בעיר. ואם על רכיבה בעיר עסקינן, אזי נספר שמרחב צידוד הכידון דומה מאוד לזה של אופנוע ספורטיבי מושחז ולא של אופנוע נייקד שמיועד לסביבה אורבנית. קשה לתמרן בפקק או בתנועה מזדחלת, וחבל.

עוד בעיניין הקוויק שיפט לוקח זמן להסתגל למערכת וללמוד את נושא העברת ההילוכים. מה שאני לא עושה יותר מהר, זה הורדת ההילוכים של הברוטאלה. פה באמת התרשמתי לטובה. הורדת ההילוכים, גם שניים שלושה למטה תחת עומס, מבוצעת היטב ומהר, עם גז ביניים קצרצר, וללא שום דרמות מהגלגל האחורי, הודות למצמד הידראולי עם מנגנון מניעת החלקה, היחיד בסגמנט הזה.

צמד בלמי ברמבו, אחראים על עצירת האופנוע, והם עושים עבודה נהדרת. נשיכה ראשונית בריאה שלא משחררת את הצמיג מהאחיזה, מתחילה את הבלימה, ולאחריה האטה עיקבית וליניארית עד לעצירה המוחלטת. גם קיזוזי מהירות או שימושים אחרים בבלם כמו האטה לקראת כניסה לפנייה, מתקבלים היטב וללא דרמות. מעולה.

המתלים מכויילים לקצה הספורטיבי ובשילוב עם מרווח הגלגלים הלקוח מאופנועי הקצה הסופר-ספורטיביים ולמשקל הזעום העומד על 175 קילו יבש בלבד, מתקבלת התנהגות כביש די קיצונית ולעיתים קופצנית. לעיתים מרגיש שהבולמים לא ממש מדברים באותה שפה. הקדמי באיטלקית והאחורי בגרמנית. התוצאה כאמור לא רכה אלא רייסרית-משהו ולא ממש נעימה בכבישים משובשים. מפאת קוצר הזמן לא נכנסתי לנבכי כיוונון הבולמים לרך יותר, ורק הורדתי את לחץ האוויר מ- 36-33 ל- 32-29 פיאסאיי מה שעזר טיפה, בשוליים, אבל הספיק כדי להגביר במשהו את הביטחון. רכיבה מהירה בכבישים משובשים, כמו בית ג'וברין בחלקו, או הכבישים הקטנים מאחורי ליאון לוזית, לא חלקה ולעיתים לא נעימה. הבולמים מתאימים יותר למסלולים חלקים וזורמים. מרווח ההטייה של הברוטאלה 800 נדיב, חרף הרגליות הנמוכות, ושילוב המרחק הקצר בין הגלגלים עם רוחב כידון הפלאטבאר, מאפשרים להטות את האופנוע ללא שום מאמץ. למעשה, פקודות ההטייה צריכות להיות מחושבות ועדינות.

לסיכום
התנהגות הכביש הזריזה, כוח מנוע זמין בכל סל"ד ותגובת מנוע עצבנית-משהו נותנים לנו אופנוע מהיר, חד ומאוד מרגש, בהחלט לא כלי לרוכבים מתחילים שחושבים לבלות עליו תקופת מה בדרך לאופנוע ליטר מושחז. למרות שעבר התמתנות והיה לשימושי הרבה יותר מהדגם הקודם ובוודאי מדגמי RR, עדיין צריך ניסיון כדי לרכב על הברוטאלה 800 החדש וליהנות ממנו. אופנוע יפהפה, עם עיצוב עוצר נשימה, חבילת אלקטרוניקה סופר מתקדמת ולעיתים טיפה יותר מדי מורכבת, שלא תמצא בשום אופנוע במחיר של הברוטאלה, בסביבות ה- 110,000 ₪, תאפשר לרוכב מנוסה לאפיין לפרטי פרטים את אופי הרכיבה על הברוטאלה.

אופי וגישה של "תן כבוד" ובהחלט לא מיועד לרוכבים שהשבוע קיבלו את הרישיון. מדד הריגוש גבוה פלוס, ורכיבת סופשבוע על הברוטלה להרי בית שמש תשאיר בוודאי חיוך רחב על פני הרוכב למשך השבוע שיבוא. שלי עדיין מרוח על הפנים.

סטריט פייטר לגיל הרך / אדם בלנגה
"מותג העל האיטלקי משיק את התוכנית שלו קדימה, היינו שם ראשונים." יאללה קבענו בחמש לא? "אתה מאחר בדקה, אנחנו כבר לא שם" סינן בקול מנומנם אריק הבעלים. "בסדר, אל תדאג זה חשוב גם לי האופנוע הזה, אני לא אאחר – אף אחד לא יאחר". כך קרה שבשעה עשרים לשש מצאנו את עצמנו צוות של אנשים מקצוות גוש דן בתחנת הדלק איי שם בעמק האלה. זה הרגע בו אני קונה לעצמי כוס קפה שנייה של בוקר ומעבר לערפילי הבוקר המנומנמים מרעימים את הענק קולות של משהו מוזר. נימיץ עוצר בצד תחנת הדלק חמוש בחליפת רכיבה כחול ואופנוע אדום.

אוי כמה שהאופנוע הזה זה התגלמות העיצוב התעשייתי של המאה ה-21. הוא מושלם כמעט מכל זווית עם קימורים של משהו שמזכיר לפעמים בחורה ולפעמים רובוטריק. אופנועים כאלה כמו הבורטאלה מזכירים לנו שכל עניין הסטריטפייטרים כנראה פה בשביל להישאר. מה שהתחיל בתור נישה קטנה שיצרו אופנוענים פרטיים וסדנאות בעידוד עיתונאי אופנועים (בריטים כמובן) בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת, הקצנה וקאסטומיזציה של דגמים יפנים סדרתיים, הפך תוך מספר שנים לתופעה של ממש שכרגע אין חברה גדולה שמכבדת את עצמה בלי איזה מפלץ החמוש במנוע מאסיבי, בסיס גלגלים קצר וכמובן, ללא פיירינג מעל. אם ביופי בלבד עסקינן שהרי האמ-וי הזה הוא לדעתי אחד הנייקדים (סטריטפייטרים) היפים ביותר בשוק – אם לא היפה ביותר.

אבל אני לא אמור לאהוב את האופנוע הזה…. אני האדם הרחוק ביותר מקהל היעד של האופנוע הזה, אני מעדיף להמנע מנייקדים בכל הזדמנות בה אני יכול, אני תמיד אעדיף פיירינג גדול ושמן – כזה שמרכך את הרוח החמה של השבוע האחרון. בנוסף לזה חברי יעידו שאני מעדיף לפסול בציניות את רוב האיטלקים, לרוב בעזרת הערות עוקצניות. אז כן, נשארתי על הלסת על הקרקע פה. הגימור של הכלי הזה הוא לא פחות ממדהים, ונדמה כאילו שהוא כזה שיחזיק מעמד יפה במהלך הזמן, בנוסף לגימור האיכותי במיוחד המכלולים (מקדימה מתלים של מרזוקי ובלמים של ברמבו) איכותים מאוד גם כן, ומספקים איכות ורגש טובים – שוב קשה לי להאמין שמדובר בטובים בקטגוריה אבל בהחלט רמה אחת גבוהה יותר מתג המחיר של האופנוע הזה.

לא מדובר פה בחבילה יפה ללא תוכן, עם כידון רחב ידיים ותנוחת ישיבה יחסית משוחררת ניתן לבלות עליו הרבה יותר זמן ממה שהיית מצפה מאופנוע שכזה, אפילו הכיסא (שיש לו תיבת אוויר לא ברורה מתחתיו) נוח משמעתית ממש שצפוי ולא מדובר פה בעוד מריחת צבע אלא בכיסא אמיתי. המשולב כידון – רגליות – מושב עובד טוב מאוד לאופנוע מהסוג הזה וניתן להפליק אותו בקלות יחסית מצד לצד והכי חשוב הוא דואג לנסוך עלייך בטיחות יחסית בזמן שאתה עושה את זה.

מצערת חשמלית
מדובר פה בנושא בעייתי, אני מאמין שמדובר פה בדבר טוב, פחות חוטים מכניים ויותר בקרות מחשב. אין מה לעשות, שאופנועים נהיים חזקים יותר ויותר משנה לשנה ורוכבים נהיים מבוגרים משנה לשנה מדובר פה בבקרות חשובות מאוד שיכולות לעזור המון ולמנוע מפגשי אספלט מיותרים. מדובר פה בלפטופ של ממש עם כל החדשות, מABS- לבקרת משיכה וקוויק שיפט שעובדים כולם מצויין. אני מבין שיש אנשים שיסתכלו על זה בגועל ויגידו שמדובר פה בסופה של האופנוענות כפי שהכרנו אותה, אבל אני אאלץ שלא להסכים איתם כי עם הספקים כאלה גבוהים בגלגל האחורי בכביש ציבורי מלא שמן ותחלואי מע"צ – אני מעדיף "לחמול על כבודי", להשתמש בכל העזרה שניתנת לי ובלבד לא לפגוש את הקרקע באיזה החלקת זנב בכיכר.

לסיום
110 אלף שקלים חדשים זה רחוק מלהיות זול נכון – אבל במחיר הזה בעיני מדובר פה ביופי של עסקה. זה לא כלי ליום יום, לא אמורים להיות שליחים איתו, אבל בבית קפה השכונתי, מתחת למשרד ההייטק המתוקתק היטב בו אתם עובדים, שם הוא ירגיש בבית, רק תזהרו לכבות את הבקרות… הוא יודע גם לנשוך.

מילה של סטפן
אהבתי את האופנוע בהתלהבות, הברוטאלה 800 החדש הוא הרבה יותר טוב מהדגם הקודם בכל התחומים, ואני מכיר היטב את הדגמים הקודמים מהמבחנים שעשינו בדוגרי כולל על כול הנייקדים הקודמים. המנוע מרגיש חזק יותר בסל"ד הנמוך-בינוני, כך שלא צריך לחיות איתו על מנתק ההצתה כדי לקבל את הכח. זה כלי שהכול שופר בו, במיוחד התפעול, אין את ההשהיות שהיו קודם במערכת האלקטרונית, תגובת המצערת מעודנת ונשלטת יותר וכמו כן, הקוויק שיפטר שופר באופן מוחשי כלומר, יש פחות שיהוק בזמן ההעברות וההילוכים עוברים מהר יותר. יש תחושה שהגיר שופר גם מבחינה מכנית, ההילוכים עוברים חלק יותר מהדגם הקודם. המיתלים רכים יותר בהשוואה לדגם הקודם אבל עדיין ספורטיביים ומדויקים לכול צורך של רוכב שייפן. האופנוע יותר ידידותי למשתמש, כאילו שיפרו את כול הדברים הקטנים ועכשיו הוא עדיין חד, מדהים ומרגש!!. ההערה היחידה שיש לי היא לכידון של האופנוע, היא שהוא ממקם את הידים פתוחות מידי לפנים, כאילו שהוא מכוון קדימה מידי.

בשורה התחתונה איזו "פאקינג" מכונה. לו לא הייתי רוכב בטיולי כביש למרחקים, הייתי בוחר בו ללא התלבטות

לכתבה המלאה – לחץ כאן

אפליקציה חדשה וראשונית
מלאו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם

שם מלא

מייל

בקשה