ימאהה XSR700 – רטרו עם שיניים

ימאהה XSR700 – רטרו עם שיניים

דגם הבכורה בסדרת "בנים מהירים" של ימאהה, עיצוב סדנה נוסטלגי על בסיס MT07 מודרני. לקחנו למבחן דרכים ונהנינו.

כתב ובחן: נמרוד בוקר

שורה תחתונה: עיצוב רטרו מספק ייחודיות ואופי – הבסיס המכאני המעולה של MT07 את היעילות וה… פאן.

ימאהה השיקה את סדרת "הבנים המהירים יותר" בשנת 2015, ודגם XSR700 הוא דגם הבכורה. מהכותרת "בנים מהירים יותר" מבינים כי ה-XSR700 ממשיך את דרכם של האבות שהיו מהירים בעצמם כלומר ספורטיביים בזמנם – ועכשיו תור הבנים להיות מהירים יותר. שם הדגם עם האותיות XS חושף כי אותם אבות מהירים במקרה זה היו הדגמים הארבע פעימתיים של ימאהה משנות השבעים ובראשם XS650 טווין. תכלס הכוונה של ימאהה בסדרת הבנים המהירים יותר היא לשלב נוסטלגיה עם קורטוב ספורט, פלוס עיצוב "חצר" או סדנה כלומר משהו שאינו תעשייתי אלא אישי וייחודי כמו שבונים בסדנה. וכול החבילה העיצובית והרעיונית הזו יושבת על בסיס מכאני של אופנוע מודרני לגמרי, ימאהה MT07, כמובן טווין.

פגישה ראשונה
ההבדל העיקרי מה-MT07 הוא כאמור בעיצוב. מושב עור קטן ומעוצב היושב על שילדת הזנב, ללא חיפויי פלסטיק תחתיו, פנס אחורי עגול כמו גם פנס קדמי גדול ועגול, וסוויץ' על גוף הפנס, ממש כמו באותם אופנועים בריטיים משנות השישים. כידון פלאט באר, טיפה ארוך יותר משל ה-MT 07, ומערכת ABS לא משולבת מלפנים ומאחור. מיכל דלק צבוע בניקל, כמו גם רשת ההגנה של המצנן (הגריל של הרדיאטור), ומעניקים לאופנוע מראה בוהק ובולט. אני מאוד אהבתי את העיצוב. כשהאופנוע מדגמן את שנועד לו, המתנה ליד בית קפה בשדרה הומת אדם, אפקט המגניבות בהחלט גבוה. האופנוע, בולט במרחב ומסב עיניים.

תנוחת הישיבה זקופה על המושב. מנח הרגליים נמוך, אבל בהמשך מתברר, מרווח ההטיה נדיב ביחס למנח הרגליים. מושב האופנוע גבוה יחסית, 800 מ"מ, ומהווה בעיה למאותגרי גובה. תנוחת הישיבה הזקופה בהחלט מכבידה על הישבן ורכיבה של שעה פלוס, מתחילה לתת אותותיה והופכת את הישיבה לקצת לא נוחה. גם זוגתי שתחיה, מדווחת על מיחושים באיבר הישיבה ומתלוננת על מושב קצר מדי שמשאיר חלק מישבנה המפואר תלוי באוויר, מה שמאלץ את הרוכב לשבת על סף מיכל הדלק. לא נורא. עוד מדווחת היפה הפרטית שלי, שלמרות הקושי של המושב, היא מאוד נהנתה מהרכיבה עלו, מנח רגלים נמוך ללא עומס על הברכיים, תנוחה זקופה שמעיקה קצת על הגב, אבל מאפשרת להיות הרבה יותר נינוחה וליהנות מן הדרך.

לקח לי רגע למצוא את כפתור ההתנעה, שהוא יחידה אחת עם הקיל סוויץ'.

התנעה סופר זריזה ומנוע שני הצילינדר בשורה מתעורר לחיים. ואיזה סאונד יש לו. בהחלט חגיגה לאזניים. אהבתי. שילוב כבד משהו לראשון, ותחילת תנועה. הגיר קשה משהו, ובהמשך מתברר כי זה לא הגיר הכי חלק בו נתקלתי. מי שרגיל להעלות הילוכים בלי קלאצ', ייאלץ להשתמש במנוף המצמד לפחות בין ראשון לשני, והורדת הילוכים של כמה במכה, לא יעברו חלק כמו באופנוע ספורטיבי מהמעלה הראשונה. לא משהו קריטי לשימוש יומיומי בסביבה עירונית, אבל בהחלט מורגש.

פנייה שמאלה בכביש היציאה מתחם מטרו כפ"ס לכביש המוביל לכיוון רמת השרון, ואני עדיין לא מאופס על האופנוע. שילוב של יד קצת כבדה על הגז וצמיג קר והפנייה שמאלה מלווה בזריקת זנב של כמה מטרים בודדים. הדם קופא, וכשמפשיר, החיוך מתרחב. פאאאאן. עם כל בקרות המשיכה ומפות ההצתה כבר שכחנו איך זה פשוט לתת בגז ולהחליק את הגלגל על הפנייה. פאאאאן. בהמשך הדרך, מרמזור לרמזור, בואכה כביש 5, הולך ומתברר לי שהאופנוע הזה מעדיף להיות עם גלגל למעלה. פשוט Willie popper אמיתי. שילוב של גלגל שניים גדול יחסית, כוח זמין באמצע קשת הסל"ד ותנוחת רכיבה זקופה שלא מעמיסה על הפרונט, כמו גם משקל קליל של 185 ק"ג רטוב שלא מועמסים על הפרונט, מקפיצה את הגלגל הקדמי לאוויר. אני רוכב משנת 86' ואת דרכי התחלתי כשליח על ווספה PX 200. אז, בשנות השמונים העליזות כשליח, הייתי חוצה צמתים שלמים על גלגל אחד, והעתיד נראה וורוד. אבל תקרית אחת בשנת 94' בדרום אפריקה, שעירבה ZX7, וילי גבוה מדי, נחיתה קשה וביצים מעוכות, הוציאה לי את החשק להרים גלגל לתקופת חיים שלמה. ושהדי שבמרומים שניסיתי. עם Rים למיניהם וכמעט כל אופנוע ליטר מודרני, וכלום. אפילו לא משהו לספר עליו. פשוט בלוק בלתי עביר. אני והרמת גלגל לא הולכים. ופה על ה- XSR הגלגל קופץ לו בלי שנבקש לשמיים. פאן פאן פאאאאאן. החיוך שלי הולך ונדמה לג'ריקן פלסטיק שעלה עליו נגמ"ש בפינת הרספייה בנבי מוסא. פעור, שחור ולא יכול להיסגר. תצורת המנוע, שני צילינדר בשורה, מעניק תכונת מנוע חלקה בלי הבעיטות שמאפיינות מנועי שני צילינד בתצורת V. מאוד שימושי בפניות הדוקות במהירות נמוכה. 75 כוחות הסוס שהמנוע מנפק מתקבלים בצורה חלקה לאורך כל 10,000 הסל"ד השימושיים של המנוע, כשבסביבות ה- 6,000 סל"ד מתקבל מומנט שמרים כאמור את הגלגל לאוויר.

yamaha-xsr700

הגעה לרמזור ולחיצה גסה על מנוף הבלם, כדי להרגיש אותו וכדי לבחון באיזה שלב נכנס ה- ABS לפעולה. והוא נכנס מהר. הנשיכה של שני הקליפרים לדיסק מתונה ונשלטת. אבל עם הבלימה החריפה, כל הכידון נע קדימה. הכידון לא המזלג. מוזר. ברמזור הבא שוב אותה התחושה ואני מושך את הכידון אלי. והכידון זז כמה סנטימטרים אלי והחוצה. אני עוד לא מצליח להבין אם מדובר באיכות הרכבה גרועה או איכות ייצור מפוקפקת. מהיכרות אישית עם עודד, אחראי ההרכבות של מטרו, אני נוטה לחשוב על איכות החומר וההרכבה של היצרן. אבל כדי להיות בטוח, אני נכנס למטרו שופ, מצביע על ה"תקלה".. ההסבר שניתן פשוט. הכידון יושב על תושבות גומי עם מרחב תנועה גדול קדימה ואחורה. אולי כדי לספוג נחיתות מווילי מפגר…

הבולמים של האופנוע הם נקודת החולשה שלו. מלפנים ומאחור מותקנים בולמים ללא אפשרויות כיוונון, כשמאחור ניתן לכוון רק את עומס הקפיץ. האופנוע מכויל "רך". אם הכידון יושב על תושבות גומי, נראה גם שכל האופנוע יושב על תושבות גמישות. התוצאה היא שמעל 150 קמ"ש, האופנוע מתחיל לנדנד את הזנב מצד לצד, זמן להרפות מהמצערת.

אריק המנכ"ל דוחק בי לקחת את האופנוע לטיול מחוץ לעיר ואני ממש מתלבט. מצד אחד, אין לי ממש מה לחפש בכבישי הרי יהודה, האופנוע לא ממש מתאים לשם, ובטח לא אוכל לשמור על קצב עם חברי מרובי ה-Rים. טלפון מהקולונל שם קץ להתלבטות. הקולונל, מתחרה מוכר באליפויות באחה למיניהן רוכב על וי מקס ישן, נאמן לחלום ילדות שלו. אנחנו נפגשים בצומת מסמיה ושמים פעמינו לכיוון בה בהר לכמה בירות. מכיוון שהקולונל לא רוכב מושחז וחד, אנו רוכבים במהירות ממוצעת של 90-130 קמ"ש. לוקח זמן להסתגל לקצב הזה, בטח בכבישים אותם חרשתי מאות פעמים במהירויות צפונה מ- 200 קמ"ש. וכשאתה מתרגל למהירות, אתה מתחיל ליהנות. להפתעתי ה-XSR בהחלט מהנה בפיתולי כבישי בית שמש בואכה בר בהר מעמק האלה, ובמורדות הסטף. הכידון הרחב מאפשר הטיית האופנוע ללא שום מאמץ מצד לצד, והמנוע הכל כך ליניארי מאפשר לקחת פניות בלי שום דרמה. המומנט הרחב מאפשר לעקוף שיירה מזדחלת של מכוניות ללא הצורך לדפדף את עצמך לדעת כמה הילוכים למטה וכאמור, חרף מנח הרגליים הנמוך, מרווח ההטיה מספק בהחלט, בתנאי שלא תנסה לשפשף סליידר בפניות. פאן אמרנו?

לסיכום, כהפגנת יכולת עיצובית בהחלט הצלחה, זה אופנוע שנראה כמו פעם אבל לא בריטי משנות החמישים אלא חוזר לשנות השבעים ולאופנועים היפנים שחיסלו אז את הבריטים, זה מראה ייחודי שהופך את ימאהה XSR700 לייחודי על הכביש. ובמקביל בזכות הבסיס המכאני המודרני מדובר באופנוע פאן לכל דבר ועיניין, שאוהב להרים גלגל לשמיים ולהחליק את הזנב בפנייה הדוקה. האופנוע מתאים לרכיבה בסביבה עירונית ודי זריז מרמזור לרמזור. אבל מחוץ לעיר בכבישים מרובי פניות של מהירות נמוכה, גם שם האופנוע מוצא את מקומו ויודע לספק מנה גדושה של הנאה. עם תג מחיר של 64,000 ₪, זו בהחלט רכישה טובה ובהחלט יכול לשמש כלי תחבורה לפורשי הRים למיניהם, כמו גם לרוכבים שמבקשי לצבור קצת ניסיון לפני המעבר לכלים מושחזים עתירי סל"ד, סמ"ק ומרווח הטייה. אני נהניתי.

לכתבה המלאה

אפליקציה חדשה וראשונית
מלאו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם

שם מלא

מייל

בקשה